פגיעה בעבודה על כלי חקלאי - האם מדובר בתאונת דרכים 

בעבודה החקלאית נעשה שימוש במגוון כלים ממוכנים כדוגמת טרקטורים שונים, קומביין, קוטפות, מחפרונים וכלים חקלאיים ממונעים אחרים.

לצערנו קורות לעיתים תאונות בעבודה עם הכלים החקלאים אשר בהם נגרם נזק גוף למפעיל הכלי או לעובדים אחרים.

בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים כאשר אדם נפגע בעקבות תאונת דרכים הוא זכאי לקבל פיצוי ממבטחת הרכב אשר גרם לפגיעה ללא קשר לשאלה מי אשם בתאונה ובשל אילו סיבות התרחשה התאונה ובלבד שנזק הגוף אכן נגרם בעקבות תאונת דרכים בהגדרתה בחוק. לפיכך כאשר נגרם נזק גוף תוך כדי עבודה עם כלי חקלאי ממונע יש אינטרס לנפגע להוכיח כי התאונה הינה תאונת דרכים שכן אז דרכו לפיצוי קלה יותר.

על מנת להוכיח כי נזק הגוף נגרם בעקבות תאונת דרכים כמשמעותה בחוק יש תחילה להוכיח כי הנזק נגרם עקב שימוש ברכב מנועי אשר מוגדר בחוק כ- "רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי".

כלומר טרקטורים למיניהם אשר כשירים אף לנוע על הכביש אין ספק שהם רכב מנועי ולפיכך נזק גוף אשר נגרם בעקבות עבודה עליהם אשר עונה על הגדרת תאונת דרכים בחוק יזכה בפיצוי אף אם התאונה ארעה בשדה ללא מעורבות של כל רכב אחר - לדוגמא התהפכות של טרקטור בשטח.

אפילו נזק אשר נגרם בשל נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה יזכה את הנפגע בפיצוי. כך למשל במקרה לדוגמא של טרקטור אשר מסיע עגלה מלאה בצינורות השקיה על יד קבוצת פועלים וכאשר הטרקטור חולף על פני הפועלים נופל לפתע צינור השקיה מהעגלה ופוגע באחד הפועלים - המדובר בפגיעה בתאונת דרכים אשר מזכה את הנפגע בפיצוי. גם מקרה של פגיעה מהתנתקות חלק מהרכב או מטענו כאשר הרכב עומד הינה תאונת דרכים וזאת למעט במקרים של טיפול ברכב במסגרת עבודה או טעינה ופריקה.

בפסיקת בתי המשפט נדונו מקרים שבהם נטען כי הכלי חקלאי אשר גרם לפגיעה איננו "רכב מנועי" כדרישת החוק ולפיכך התאונה איננה תאונת דרכים.

כך למשל ארע במקרה שבו נפגע אדם ממלגזה כאשר הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים טענה כי אין המדובר ברכב מנועי כדרישת החוק שכן מלגזה אין "עיקר יעודה לשמש לתחבורה יבשתית" כדרישת החוק. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי עיקר ניצולה של המלגזה היא העברת מטען ממקום למקום כשהמלגזה נעה ככלי רכב לכל דבר ולכן מדובר בתאונת דרכים.

בפסק דין אחר אשר בו נדון עניינו של אדם שנפגע בעקבות פגיעת דחפור קבע בית המשפט כי דחפור איננו בגדר רכב מנועי כדרישת החוק שכן עיקר ייעודו של הדחפור לדחוף ולחפור עפר והוא אף איננו נכנס להגדרה של מכונה ניידת הכשירה לנוע בכביש אשר קיימת בחוק שכן הוכח שמהירותו המרבית הינה 10 קמ"ש בשעה שלפי החוק כלי מכני אשר מהירותו נמוכה מ 30 קמ"ש אינו מורשה לנוע בכביש.

בפסקי הדין אשר הוזכרו כאן נתבעה הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים - קרנית אשר הינה הגוף שאמור לפצות נפגע תאונת דרכים שהרכב אשר פגע בו אינו מבוטח בביטוח חובה באחת מחברות הביטוח.

בפסק דין תקדימי קבע בית המשפט העליון כי פגיעה אשר ארעה לאדם בעקבות שימוש במחפר זחלי תחשב תאונת דרכים על אף שהמחפר אינו רכב מנועי כדרישת החוק שכן אינו כשיר כלל לנוע על הכביש ואין יעודו תחבורה. במקרה זה חברת ביטוח פרטית ביטחה את המחפר בפוליסת ביטוח חובה ועל כן פסק בית המשפט כי ביחסים בין חברת הביטוח למבוטח הוסכם כי מדובר ברכב מנועי, על אף שאינו כזה בפועל, ולכן על חברת הביטוח לפצות את הנפגע בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

מומלץ אם כן בכל מקרה של פגיעת גוף מטרקטור, כלי חקלאי, מטען אשר נפל מכלים חקלאים וכיוב' לבחון בעזרת עו"ד אם ניתן לטעון כי התאונה הינה תאונת דרכים.

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

עו"ד עופר סולר